אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969

חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969

חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969 1
1. הגדרות (תיקון: תשל"ה, תשנ"ו, תש"ס2, תיקון מס' 5, תשע"א)
בחוק זה -
"מפגר" - אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה-נפש כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי-נפש, תשט"ו-1955 אינו בבחינת מפגר לענין חוק זה;
"אחראי על מפגר" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהמפגר נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"דרך טיפול" - לרבות סידור חוץ ביתי וסידור יומי;
"מעון" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965;
"מעון נעול" - מקום המשמש מגורים או משמורת למפגרים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה;
"סידור חוץ ביתי" - החזקתו של מפגר במעון, במשפחה אומנת, בדיור בקהילה, או במקום אחר מחוץ לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה;
"סידור יומי" - שהותו של מפגר במרכז יום טיפולי, במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית-טיפולית אחרת, כפי שקבע שר העבודה והרווחה;
"בית משפט" - בית משפט שלום, ולענין סעיפים 19א עד 19ט - בית המשפט המוסמך;
"עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים)" - עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 21;
2. שירותים למפגרים (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים מופקד על השירותים למפגרים כאמור בחוק זה.
(ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי, בצו, לחייב רשות מקומית לקיים שירותים למפגרים, למעט מתן חינוך במסגרת חוק לימוד חובה, תש"ט-1949; לענין זה, רשות מקומית - לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, תשט"ו-1955, שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד.
(ג) צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו למפגרים ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל המפגרים, אזור מגוריהם או מידת פיגורם או כל סיווג אחר.
(ד) ניתן צו כאמור, יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שרי האוצר והפנים, את מידת השתתפותה של המדינה בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה.
3. הודעה על מפגר (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא מפגר, יודיעו על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או לרופא ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לעובד סוציאלי כאמור.
(ב) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) מיד לאחראי על המפגר.
4. סמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) על מפגר, בין על פי הודעה לפי סעיף 3 ובין בדרך אחרת, יבדוק את הענין; לצורך בדיקתו יהיה העובד הסוציאלי רשאי -
(1) לבקש ידיעות הנוגעות למפגר מכל אדם שיכול, לדעת העובד הסוציאלי, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו;
(2) להיכנס, על פי צו של בית המשפט, לכל מקום שבו נמצא המפגר או שיש לעובד הסוציאלי יסוד להניח שהמפגר נמצא שם.
(ב) לאחר בדיקה כאמור, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) להביא את עניינו של המפגר לפני ועדת אבחון.
5. ועדת אבחון (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן.
(ב) ועדת אבחון תהיה של חמישה: עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.
6. סמכויות ועדת אבחון (תיקון מס' 5, תשע"א)
ועדת אבחון רשאית -
(1) להזמין את המפגר, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות למפגר ולהציג להם שאלות;
(2) להורות כי המפגר ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי;
(3) להורות לעובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) שערך את הבדיקה כאמור בסעיף 4 שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ.
7. החלטת ועדת אבחון
(א) מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא מפגר, תחליט, לאחר שנתנה למפגר ולאחראי עליו הזדמנות להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול במפגר.
(ב) בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של המפגר ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו ותתן את דעתה למידה שבה המפגר עלול לסכן את עצמו או את הזולת.
(ג) ועדת אבחון תמסור למפגר ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור בסעיף 8.
7א. הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי (תיקון: תש"ס2)
(א) החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי למפגר מסוים תקבע גם את סוג הסידור המתאים לו ביותר.
(ב) בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של המפגר בקהילה.
(ג) מפגר שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי, זכאי לקבל אותו כפוף להוראות חוק זה, מהמדינה או מטעמה, במקום, באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה; כללים לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסוימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי.
(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של מפגר או של מי שחייב במזונותיו לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ובמידת חיובו, בהוצאות הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים.
(ה) רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר מפגר כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של המפגר, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, שענינן קביעת מקום מגורים.
8. ערר
תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 7(ג), רשאי המפגר או האחראי עליו לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר.
9. ועדות ערר (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדת ערר ויקבע את תחום שיפוטן.
(ב) ועדת ערר תהיה של שלושה:
(1) שופט או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שמינה לכך שר המשפטים, והוא יהיה יושב-ראש הועדה;
(2) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים;
(3) רופא פסיכיאטר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.
10. החלטת ועדת ערר
לאחר שנתנה למפגר ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר -
(1) לדחות את הערר;
(2) לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו מפגר או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה;
(3) לקבל את הערר ולהחזיר את הענין לועדת אבחון על מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי תוצאותיהן את דרכי הטיפול.
11. אמצעי כפיה (תיקון מס' 5, תשע"א)
לא בא מפגר לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור בסעיף 6, או לא דאג המפגר או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), לצוות על נקיטת אמצעים - לרבות העמדת המפגר תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או החזקתו במעון - הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי המפגר יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה.
12. הוצאה לפועל (תיקון מס' 5, תשע"א)
החלטת בית המשפט לפי סעיף 11 תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), זולת אם בית המשפט הורה אחרת.
13. הוצאות טיפול
בית משפט רשאי לחייב את המפגר ואת האחראי עליו - אם הוא חייב במזונות המפגר ובמידת חיובו - שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן.
14. ערעור (תיקון: תשל"ה)
החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט לפי סעיפים 19א עד 19ט, ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור על החלטה לפי סעיפים 11 או 12 ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד.
15. דיון מחודש (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) לשוב ולהביא את עניינו של מפגר לפני ועדת אבחון, ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על המפגר.
(ב) על ענין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 6 עד 14, בשינויים המחוייבים.
16. אמצעי חירום (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) סבור כי נשקפת סכנה תכופה למפגר או לזולתו או שהמפגר זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא - אף לפני שעניינו של המפגר הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת המפגר או האחראי עליו - לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק מפגר יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי אישור בית המשפט.
(ב) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד לבית המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם.
(ג) מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר במפגר, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של המפגר או האחראי עליו.
17. סודיות (תיקון מס' 5, תשע"א)
הגיעה לידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת למפגר, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו ענין מוצדק לקבל את הידיעה.
18. עונשין (תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) אלה דינם מאסר ששה חדשים:
(1) המפריע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית משפט;
(2) העובר על הוראות סעיף 17.
(ב) אלה דינם קנס 500 לירות:
(1) מי שאינו מוסר ההודעה לפי סעיף 3 כשהוא חייב לעשות כן;
(2) מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות שהוצגו לו בועדות אלה;
(3) מי שאינו מציית להוראות של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) לפי חוק זה, או שאינו משיב לשאלותיו של עובד סוציאלי כאמור בבדיקה שנערכה לפי סעיפים 4 או 6(3).
19. אי-תחולת החוק (תיקון: תשל"ה)
חוק זה לא יחול על מפגר הנמצא במאסר או במעצר חוקי, אלא כפי שנקבע בסעיפים 19א עד 19ט.
19א. מעצר מפגר (תיקון: תשל"ה)
ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא מפגר, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יעובר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה.
19ב. טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר-עונשין (תיקון: תשל"ה)
הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה:
(1) שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי;
(2) שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין, יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
19ג. טיפול בלוקה בשכלו שהורשע (תיקון: תשל"ה)
הורשע אדם ובית המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי, רשאי הוא, במקום לגזור את דינו, לצוות שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו; החליט בית משפט כאמור, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
19ד. טיפול במפגר במאסר (תיקון: תשל"ה)
נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא מפגר, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת האחראי עליו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול.
19ה. הוראות בדיקה (תיקון: תשל"ה)
כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי סעיפים 19א עד 19ד, רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו.
19ו. מעמד תובע (תיקון: תשל"ה)
בהליכים לפני ועדת אבחון לפי סעיפים 19ב או 19ג רשאי תובע להשמיע דברו לפי סעיף 7 ולערור לפי סעיף 8 על ההחלטה.
19ז. ערעור (תיקון: תשל"ה)
החלטת בית משפט לפי סעיפים 19א עד 19ה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.
19ח. ביצוע הצווים (תיקון: תשל"ה, תיקון מס' 5, תשע"א)
צו לפי סעיפים 19א עד 19ה ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו, אלא שצו לפי סעיף 19ה לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
19ט. משמורת (תיקון: תשל"ה)
עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי סעיפים 19א, 19ד או 19ה יראוהו, בעת שהוא מוחזק במעון או במעון נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה, כאילו הוא נמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות סעיפים 18 ו-19 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1972, בשינויים המחוייבים.
20. שמירת דינים אחרים
אין חוק בה לגרוע מחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, מחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, ומחיובים לפי כל דין אחר.
21. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) (תיקון: תשל"א, תיקון מס' 5, תשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות בדבר סדרי דין.
(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי משפט ובועדות ערר.
(ג) השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
_________________________________
1 ס"ח תשכ"ט, 132; תשל"א, 178; תשל"ה, 75; תשנ"ו, 163; תש"ס, 212; תיקון מס' 5, תשע"א, 78, 79.
2 סעיף 3 לחוק הסעד (טיפול במפגרים) (תיקון מס' 4), התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 212) קובע לגבי סעיפים 1 ו-7א:
"3. החלה הדרגתית
הזכאות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי תוחל, לפי הוראות חוק זה, עד יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), בהדרגה, על פי צווים שייתן שר העבודה והרווחה בהתאם להוראות שייקבעו בהם, בהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת."
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ